המוח הקדחת של מרקלי: הקומיקס שלי נמצא בטלוויזיה!

פוסט זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

כל עוד היו טלוויזיה וסרטים לפני כן, היו ספרי קומיקס המבוססים עליהם. (ולפני שהיו טלוויזיה, היו קומיקס שהתבססו על מחזות הרדיו שהוגדרו מראש.) היו מגוון סוגים של קומיקס, כמו קומיקס קולנוע שהתאים את להיטי המסך הגדולים באותה תקופה. היו שם קומיקס של Dell Four Color, שהיה תואר לתפוס את כל (כלומר, המספור היה ברציפות, אך התכונות בפועל בקומיקס השתנו חודש לחודש), שהציגה כמעט כל מה שאפשר להעלות על הדעת מה- Rawhide למרתיאן החביב עלי לרועי רוג’רס. ארבעת הקומיקס הצבעים של דל הציגו גם את כל הדמויות של דיסני (מיקי, דונלד, הדוד סקרוג ‘), כמו גם טונות של דמויות אחרות הקשורות לקומיקס בנוסף לסיפורים בהשראת טלוויזיה. בתולדות הקומיקס, ארבעה צבעים הם די סיפור. היו גם מספר קומיקס שהתבססו על אישיות התקופה, כמו בוב הופ וג’רי לואיס.

Dell לא היה בשום אופן המו”ל היחיד של הקומיקס המבוסס על תכניות טלוויזיה. DC נכנסה לזה עם הרפתקאותיו של בוב הופ, סמל בילקו, הרפתקאותיהם של דין מרטין וג’רי לואיס (וכשמרטין ולואיס הלכו בדרכם הנפרדת, הקומיקס הפך להרפתקאותיו של ג’רי לואיס) ורבים אחרים. כאשר דל יצאה לאט לאט מהקומיקס, גולד קי הרים את הרפיון והמשיך קומיקס המבוסס על תכניות טלוויזיה פופולריות כמו צללים כהים, מסע בין כוכבים, בוננזה והרבה אחרים. צ’רלטון היה גם במשחק העיבוד לטלוויזיה עם ריצות של שישה מיליון דולר איש, שטח 1999, חירום ואחרים. מארוול איחר למשחק אבל הם עשו עיבודים לסרטים, אך לא הרבה קומיקס המבוסס על תוכנית טלוויזיה מסורתית, אבל מארוול עשתה את האיש מאטלנטיס, באטלסטאר גלקטיקה, G.I. ג’ו, חבובות וספרי ילדים אחרים המבוססים על קריקטורות.

המתים המהלכים #124

כיום ישנם מספר קומיקס המבוסס על תכניות טלוויזיה והם נעים בין המובן מאליו שלעולם לא הייתם חושבים עליהם. הפופולרי ביותר הוא המתים המהלכים. זהו מקרה בו המופע מבוסס על הקומיקס ולא להפך. הייתי טוען שהמתים המהלכים הם דוגמה עיקרית למה שהפכו קומיקס, וזה שטח גידול לרעיונות לסרטים וטלוויזיה. המתים המהלכים התחילו כקומיקס מעט ידוע מתוך דימוי על קומץ ניצולים באפוקליפסה שלאחר זומבי. זה היה אז ספר ייחודי (עכשיו יש קומיקס זומבים בכל מקום) וזה היה, ועדיין, כתוב היטב, אבל תוכנית הטלוויזיה יצרה קהל חדש לגמרי שלא היה לו מושג שהקומיקס קיים. בשלב זה, זהו החריג הנדיר בו תוכנית טלוויזיה מבוססת על הקומיקס והיא פופולרית הרבה יותר בטלוויזיה מאשר בספר המודפס (כשאתה משווה את דירוג הטלוויזיה לעומת מכירות הקומיקס).

הפוני הקטן שלי: חברות היא קסם מספר 1

גרסה ייחודית נוספת של תוכנית טלוויזיה/יחסי קומיקס היא הפוני הקטן שלי. הנה קו צעצועים, הפוני הקטן שלי (שהתחיל בשנת 1981) נתן השראה לתוכנית טלוויזיה באמצע שנות השמונים, ואז בא והלך לאורך השנים, אך הסברו השיקה מחדש את קו הצעצועים לפני מספר שנים ו- IDW קפצה על הזכויות לפרסם את הקומיקס וזה הפך לרב מכר. אני חושב שחלק מהערעור הוא שזה מכה באקורד בקרב קוראיו שמחזיר אותם לילדותם, שכן הקומיקס די תפלים ומצופים סוכריות. ואז אולי זה מה שהקהל (בעיקר זכר) רוצה, שינוי מכל גיבורי העל האפלים. מבחינה היסטורית, צעצועים מעוררי השראה קומיקס ידוע היטב, המיקרונאוטים וה- ROM בולטים.

ג. ג’ו #0

לאורך אותם שורות של הפוני הקטן שלי, כלומר צעצועים שהעניקו השראה לתכניות טלוויזיה ובסופו של דבר, וכעת הם שוב ספרי קומיקס הם G.I. ג’ו ושנאים. IDW מפרסם מספר כותרות המבוססות על G.I. ג’ו ושנאים, עם לפחות ארבעה או חמישה כותרים לכל נכס. הקומיקס האלה הם מה שהייתם מצפים מהם בהם הם מודרניים למראה, מלאים בפעולה, עם טונות של פיצוצים הדומים מאוד לסרטים המודרניים המבוססים על הצעצועים והסרטים המצוירים. הם מוכרים היטב למעריצי הנכסים אך אינם מושכים הרבה קהל מחוץ למעריצי G.I. ג’ו או רובוטריקים. נראה כי המכירות אף פעם לא מתגלגלות כאשר הסרטים החדשים יוצאים, מה שמשמעותו שקהל הקולנוע לא יודע או אכפת לו מהגרסה הקומית. (זה היה ההפך בימי ארבעת הצבע של דל.) IDW אכן עושה ניסיון לתפוס את הקהל של הסרט, אבל זה פשוט לא פעל עד לנקודה זו.

עונת ה- X-Files 10

IDW גם השיקה מחדש גרסת קומיקס חדשה של ה- X-Files. שוב קומיקס המבוסס על תוכנית טלוויזיה (ומערכת סרטים). ל- X-Files תמיד היה מעקב מסור, והקומיקס האלה תופסים היטב את הערעור של תוכנית הטלוויזיה המקורית, והסיפורים נעשים היטב, אך הם לא הצליחו לתפוס קהל בשום מקום קרוב למה שהיה פעם תוכנית הטלוויזיה , וזה קצת בושה שכן הקומיקס מפסיקe טוב. IDW עשתה גם ספין אוף בו דמויות ה- X-Files (בעיקר החמושים הבודדים) משתלבים עם נכסי טלוויזיה וסרטים אחרים כמו TMNT, מכסחי השדים והשנאים כדי לספר סיפור גדול. למען האמת, חשבתי שזה אחד הדברים הכי אדירים ששמעתי אי פעם, אבל עד כה היה כיף ושווה לקרוא. IDW מנפיקה גם כיסויים קשיחים נחמדים של כל הקומיקס הישן של X-Files מ- Topps מלפני שנים רבות.

צללים כהים מס ‘2

IDW הוא לא היחיד שמפרסם תכניות טלוויזיה מבוססות קומיקס. תוכנית ההוצאה לאור של דינמיט נוטה להקפיץ, בכך שהם מפרסמים שלל קומיקס המבוסס על המושגים של ג’ק קירבי, ואז הם מבטלים את כולם ומפרסמים חבורה של קומיקס טלוויזיה, ואז הם מבטלים אותם ועוברים לחבורה של קומיקס המבוסס על גיבורי PULP וכו ‘, אבל של הקומיקס שפרסמו על בסיס תכניות טלוויזיה, צללים כהים בלטו. זה התבסס על גרסת השישים של הבית והיה טוב מאוד בלכידת התחושה והסגנון של הסדרה הישנה. כדאי לעקוב אחר הקריאה ולקרוא.

סמולוויל עונה 11

כדי שלא תישאר בחוץ, DC עושה גם קומיקס המבוסס על תכניות טלוויזיה, והכל מרשת CW, שבבעלות חברת האם של DC כך שהיא הגיונית. שני הכותרות שהם עושים עד כה הם יומני סמולוויל וערפדים. בעוד שאף אחד מהספרים הללו אינם רבי מוכרים הם נועדו לאסוף ולמכור בחנויות ספרים ולא בחנויות קומיקס. כולם בסדר קומיקס מבוסס על חומר המקור וספר החץ, שלא מתפרסם כרגע, הוא למעשה טוב מאוד. שוב, הספרים הללו מוכרים לחובבי תכניות הטלוויזיה יותר מאשר מעריצי הקומיקס המסורתיים.

באק רוג’רס במאה ה -25

ישנם גם מספר מפרסמים קטנים המותאמים תכניות טלוויזיה או הדפסת חומר ישן (Hermes Press, למשל, אסף את הקומיקס האפל של Shadows של שנות השישים כמו גם את קומיקס Buck Rogers של שנות השמונים על בסיס תוכנית הטלוויזיה של הזמן). מפרסמים קטנים אלה נוטים להיות באיכות נמוכה יותר מ- IDW או Dynamite או DC, אך יש להם את הגומחה שלהם.

מסע בין כוכבים

בקושי נגעתי במשטח ההיסטוריה, או אפילו הפרסום המודרני, של קומיקס שהותאמו לקומיקס. יכולתי לכתוב עליהם טור אחר לגמרי, כולל קומיקס כמו מסע בין כוכבים ובאפי קוטל הערפדים. כפי שציינתי בפתיחה זה הופך להיות נפוץ יותר עבור קומיקס להפוך לסרט (2 אקדחים, אדום ומפסידים, למנות כמה) ולא להפך, ובכל זאת יש מספר קומיקס המבוסס על טלוויזיה מופעים (או צעצועים שהפכו לתוכנית טלוויזיה שהפכה לקומיקס ועכשיו תוקנו) שם בחוץ. אם אתה מעריצים של אחד מהנכסים המוזכרים כאן, בדוק את הקומיקס.

כמו תמיד, כל מה שנכתב כאן הוא דעתי ובשום אופן לא משקף את מחשבות הדעות של ווסטפילד קומיקס או עובדיהם. אני מברך על הערות וביקורות בכתובת mfbway@aol.com. אשמח לשמוע מה הקומיקס האהוב עליך על סמך תוכנית טלוויזיה או אילו כותרות פספסתי שהייתי צריך לרשום. כמו תמיד, תודה.